לסביות בהלכה

העובדה שכעשרה אחוז מהאוכלוסיה הם לסביות והומואים היא כבר מוכרת וידועה. כמובן שישנם קהלים בהם התופעה מוכרת יותר, אך היום כולם כבר יודעים שחד מיניות היא תופעה חוצה גבולות, קהילות ותרבויות. בכלל זה, נמצאת כמובן גם הקהילה הדתית.  ידוע כי להומואים ולסביות בקהילה הדתית קשה יותר לעבור תהליך של יציאה מהארון ולהשלים עם מצבם. זאת כמובן בשל הלחץ החברתי של החברה השמרנית בה הם חיים, הערכים עליהם גדלו והחיים שמצפים מהם לחיות. בהקשר זה חשוב להבדיל בין נשים לסביות וגברים הומואים. עובר אנשים מאמינים, ישנה חשיבות גדולה לחוקי ההלכה והמנהיגים החברתיים שפסקו לאורך הדורות. בעוד שהומואים דתיים נקרעים בין האמת הפנימית שלהם לבין האיסור ההלכתי על משכב זכר, לסביות דתיות נתקלות בקשיים אחרים.

כיצד ההלכה מתייחסת ללסביות

ההלכה אינה מתייחסת מפורשות לאיסור על מיניות לסבית. אין איסור על יחסי מין לסביים לא בתלמוד ולא בגמרא, התופעה מוגדרת כ"פריצות בעלמא", שמשמשת מקור לגינוי אך אינה בגדר איסור ואינה פוסלת אישה מלהינשא לגבר, כל עוד אינו כהן.הרבה לסביות דתיות מסתמכות על חוסר האיסור המפורש ונעזרות בו בקבלת לגיטימציה לאמץ את אורח החיים עליהן הן חולמות.  מערכת יחסים לסבית יציבה וארוכה מעלה בדרך כלל את הרצון והצורך להקים משפחה. לסביות דתיות רבות נתקלות בלבטים לגבי הקמת משפחה.  מצד אחד, לא מדובר במשפחה מסורתית והליכה בכיוון זה יכולה להיחשב כהקצנה של פריצת הגבולות ומצד שני עומדים גם הדחף הרגשי להביא ילדים לעולם וגם האמונה הדתית הבסיסית של מצוות ההתרבות. אמנם מרבית הכתובים עוסקים בנישואין של אישה לגבר והקמת משפחה מסורתית, אך אין התנגדות ספציפית להקמת משפחה בצורה אחרת. פרשנים רבים לאורך ההיסטוריה קידשו את מצוות הבאת הילדים לעולם בכל מקרה ולכן ניתן לראות היום יותר ויותר לסביות דתיות שלא מוכנות לוותר על הקמת משפחה.

בעבר וגם בהווה, ניתן לראות לסביות דתיות רבות שלא חיות חיים לסביים ולו רק כדי לא לוותר על הקמת משפחה, אך היום ניתן לראות יותר מקרים בהם הן כן בוחרות ללכת עם הלב ולחיות אורח חיים לסבי מבלי לוותר על הבאת ילדים לעולם.

משפחות חד מיניות דתיות הן עדיין נדירות בנוף החברה הדתית, אך כמו במקרים שונים בעבר, ניתן להניח כי המציאות החברתית תצליח להביא בסוף גם לשינוי הלכתי.