הכרויות ללא דמי מנוי- סיפור אישי

קוראים לי אסתי, אני נשואה (לגבר) כבר שנתיים, יש לי ילד שפחות או יותר גזל ממני כל שניה פנויה, ואני רוצה לספר את הסיפור שלי בעולם הדייטינג. אני מגדירה את עצמי כדו מינית, כי עברתי מערכות יחסים גם עם גבר וגם עם אישה. כשהייתי בת 22, אבי נפטר מסרטן בריאות, וזה אחרי שהורי כבר התגרשו. הם רבו בלי סוף ואפשר בהחלט לומר שנוצרה לי 'שריטה' מכל הבלאגן.
לאחר האובדן, עברתי תקופה לא פשוטה, שלא נמשכתי לאף אחד\ת.תקופה שארכה בערך 3 שנים. 
הכרויות תמיד היוו עניין דיי גדול בחיי, תמיד המצב הזוגי שלי השפיע עליי מאוד. אולי כי אני מאוד טוטאלית בקשרים, ומאוד קיצונית במצבי רוח שלי. אומרים עלי שאני חיה חיים מאוד חזקים. אני מרגישה הכל מאוד חזק. בעודי בת 25, טסתי לארצות הברית, וגרתי בניו יורק - מנהטן, ומילצרתי בבית קפה חמוד של בחור יהודי נחמד. שם הכרתי מישהי, בת גילי (היום 34), ופתאום מצאתי את עצמי במערכת יחסים במנהטן, עם בחורה מקסימה. המערכת יחסים היתה שונה לחלוטין מכל מערכת יחסים שהיתה לי לפני. הכל היה קליל. בלי מחוייבויות (שככל הנראה לא יכולתי לשאת אז). ראוי לציין שלפני מקרה האבדן יצאתי להמון דייטים (בארץ), בעיקר עם גברים. הכרתי את רוב הדייטים דרך אתר הכרויות ללא דמי מנוי (אני חושבת שאפילו שילמתי דמי מנוי לתקופה מסוימת), אבל כל ההכרויות נעצרו מאוד מהר... ותמיד היה משהו שלא נתן לי להמשיך, כל פעם תירוץ אחר... אף אחד מהמשפחה שלי (אמא\אחי) לא ידע על כל הקשר שלי עם נעה (הבחורה שאיתה הייתי במערכת יחסים). נעה אחרי כמעט שנה די זרקה אותי. היא היתה סוג של פרי ספיריט שכזו. אחרי שהעניינים נסגרו עם נעה, לא יצאתי מעולם עם אישה. הפסיכולוגית שלי טוענת שחסרה לי דמות אב בחיי... אולי היא צודקת. מה שבטוח, שעד היום, לפעמים קצת עוקץ לי בלב לחשוב איך זה היה לחיות עם אישה. כי יש המון רבדים שיותר נעים לי בהם עם אישה...
נשים הולכות עם הלב, לפעמים בצורה עיוורת, ואני כזו. אולי בגלל זה מצאתי את עצמי עם הייטקיסט מסודר ויציב שתמיד יאזן אותי. תודה על הקריאה, ומאחלת לכולן בהצלחה במציאת זוגיות! אסתי