גיבורי קומיקס גאים

הקומיקס, ובעיקר גיבורי העל, הוא מדיה פופולרית ורצינית מאוד בתרבות האמריקאית, שם יש לה שורשים ארוכים המגיעים עד תחילת המאה ה-19, עם הופעת רצועות הקומיקס בעיתונים היומיים. במאה העשרים עבר תחום זה קפיצה אדירה מבחינה התפתחותית והפופולריות שלו גברה. בראשית המאה ה-19 פרחו במיוחד הקומיקסים שעוסקים בגיבורי על כמו סופרמן וקפטן אמריקה, ולא בלי סיבה: העולם היה נתון במלחמת העולם השנייה ובנוסף לתעשיית הקולנוע, הטלוויזיה והרדיו- גם גיבורי הקומיקס נקראו לדגל. כך החל תור הזהב של הקומיקס האמריקני. דמויות חד מיניות או בעלות זהות מגדרית לא ברורה הופיעו בקומיקס עוד מראשיתו, אך לרוב היו תחת מעטה עמימות והמסרים שהעבירו לא היו חד-משמעיים. עם זאת, תהליך הקבלה של הקהילה הגאה לחברה לאורך השנים בא לידי ביטוי גם בעולם הקומיקס, כשדמויות שבעבר היו בעלי נטייה מינית לא ברורה הוצאו מהארון והיום אף נכתבים קומיקסים חדשים בהם הדמות הראשית היא גאה במוצהר ומערכות היחסים החד-מיניות משתלבות באופן טבעי בעלילה.

דמויות קומיקס גאות אז והיום

אם הולכים אחורה לראשית ימיו של הקומיקס, עוד בשנות העשרים של המאה ה-19, אפשר למצוא דוגמאות לדמויות לסביות או הומוסקסואליות בקומיקס האמריקאי. למשל הקומיקס Wash Tubbs מ-1925 הציג דמות של אישה המחליפה את בגדיה והופכת לגבר. ברצועת הקומיקס Little Orphan Annie strip הופיעה דמותה הגברית של מיס בראסלס, מנהלת פנימיית בנות, רמז עבה להיותה לסבית. בסטריפ מעיתון יומי בשם The Smyths מופיעה דמותו של מר בולפינץ', מעצב פנים נשי למראה הלבוש גלימה מגונדרת.

בשנות החמישים כבר היה ברור שחלק מהדמויות הפופולריות ביותר הם הומואים או לסביות: חלק מהפריימים של באטמן ורובין הציגו מערכת יחסים מינית שאינה משתמעת לשני פנים. וונדרוומן, נסיכת האמזונות היפיפה עוצבה בראשית דרכה כדמות נשית אינטיליגנטית וחזקה והיתה גם האישה הראשונה שחברה ב"חבורת הצדק של אמריקה" של די.סי. קומיקס שכללה גם את סופרמן, באטמן, גרין לנטרן וגיבורים אחרים. כוחה ועצמאותה, שבאו לידי ביטוי בריסוק השלשלאות שכבלו אותה, וכן נטייתה להציל נשים במצוקה בחלק מן העלילות, גרמו לכך שבשנות החמישים נתפסה וונדרוומן כדמות לסבית ואף הפכה לאיום: ב- 1954 פורסם ספר בשם "פיתוי התמימים" ובו נטען בין השאר שוונדרוומן היא לסבית מסוכנת המעודדת ילדות ונערות להפוך ללסביות כמוה. הספר תקף את האלימות, השפה הגסה, הסקס וכמובן את ההומואירוטיקה שבספרי הקומיקס וגרס שיש לעצור אותם.

ספר זה הביא לכניעתה של תעשיית הקומיקס: מנהלי החברות הגדולות (די.סי, מארוול) נאלצו לכתוב קוד אתי עבור יוצרי הקומיקס אשר אסר על הופעת תכנים אלו, וכמובן גם על הופעת הומוסקסואליות. לחלק מגיבורי העל שנתפסו כהומואים או לסביות הוצמדו בני זוג: באטוומן לבאטמן וסטיב טרוור ודמויות גבריות נוספות לוונדרוומן. באטוומן אגב, היא אחת מהדמויות הוותיקות שיצאו לאחרונה מהארון והצהירה שהיא לסבית, ולאחרונה אף הציעה נישואין לבת זוגה.

החל מסוף שנות השמונים יותר ויותר גיבורי קומיקס יצאו מהארון. אחד הראשונים היה Northstar מסדרת הקומיקס אקס-מן. כבר כשדמותו נוצרה ב-1979, התכוון יוצרה שהיא תהיה הומוסקסואלית (וזה אף נרמז בקומיקס). רק ב-1992 הורשה היוצר להצהיר על כך ברבים ו-Northstar יכל סוף סוף להגיד: "אני גיי". באטוומן היא, כאמור דמות לסבית מוצהרת נוספת. ב-2005 הושקה דמותה מחדש כיהודיה ולסבית מוצהרת, ששירתה בעברה בצבא האמריקאי עד שהוגשו נגדה האשמות על היותה לסבית והיא סולקה מהצבא בשל התנהגות לא מקובלת (סעיף אמיתי בצבא ארה"ב שבוטל לאחרונה). היא מחליטה להמשיך ללחום נגד הפשע תחת זהותה הבדויה כבאטוומן ומנהלת מערכות יחסים עם נשים, ביניהן רנה מונטויה, שהפכה בהמשך לסדרת קומיקס נפרדת המבוססת על דמותה. דוגמה נוספת היא מערכת היחסים של טארה ו-ווילו, מהקומיקס המבוסס על סדרת הטלוויזיה "באפי קוטלת הערפדים", זוג מכשפות וויקה לסביות.
ישנו גם ייצוג לדמויות ביסקסואליות בקומיקס האמריקאי: מיסטיק ודיקאן מאקס-מן וכן קונסטנטין, שמאז יצירתו ב-1985 ניהל מערכות יחסים עם נשים וגם עם גברים.