אהבה אפלטונית

אל המונח אהבה אפלטונית כולנו מכירות. למי שטרם נתקלה או התעמקה, נספר שמדובר באהבה ללא מגע. כלומר, אהבה שכולה מבוססת על לב ונפש ותו לא. אן יצרים ואין מגע מיני. כל הסיפוק והפורקן הם תולדה של אהבת נפש. במובנים מסוימים מדובר על אהבה אוטופית שכן קשה לתאר מישהו או מישהי שבה אנו מאוהבות אבל לא כמהות למגע ולתאווה. אבל כמעט כולן תמימי דעות שהדבר הכי קרוב לאהבה אפלטונית זה האהבה בין נשים. יש משהו יותר תמים ועדין באהבה בין נשים. במשך מאות בשנים האהבה הבין נשית הייתה קבורה עמוק בבוידעם. הרי אנו חיות בעולם גברי שקבע סטנדרט של אהבה בין גבר לאישה. ואם בארזים- קריא הגברים- נפלה שלהבת- מה יגידו האזובים- קריא הנשים? אם אהבה בין גברים הייתה אסורה בתכלית איסור, הרי שלאהבה גלויה בין נשים בכלל הס מלהזכיר. אבל מתחת לפני השטח תמיד התרחשו הכרויות נשים במסווה של כל מיני מועדונים ומפגשים. הנשים שהודרו מהשיח הציבורי מצאו להן נחמה בזכות יצרית מנגנונים מחתרתיים של הכרויות ללסביות. למזלנו, הזמן עשה את שלו וכיום כבר הרבה יותר קל להיפגש, לצאת בגאון מהארון ולשאת את דגל הלסביות בגאווה בחוצות העיר.

לרגש ולהרגיש

אמנם יש עדיין כיסי התנגדות בקרב לא מעט חוגים, אבל מדובר בקרב מאסף שתוצאותיו ידועות מראש. הנשים בכלל והלסביות בפרט נמצאות בתנופה אדירה של קבלת מקום שווה לצדם של הגברים במרכז הבמה. כך גם בהקשר של הכרויות נשים . יש כיום מאות אתרים אם לא מעבר לכך שמתמקדים אך ורק בתחום של אהבה בין נשים. בנוסף כמעט בכל עיר מרכזית בעולם המערבי יש כיום מועדוני נשים שחרטו על דגליהם עידוד הכרויות ללסביות . כיום עיקר המאמץ במאבק למען החופש הנשי נמצא בארצות המתפתחות. נשים חד מיניות קיימות בכל חברה, שמרנית ככל שתהיה. האתגר הגדול שלנו כנשים משוחררות זה לסייע לאחיותינו לממש את אהבתן בצורה גלויה וגאה ללא כל פחד וללא כל מורא. בעולם המערבי זה לקח מאות שנים בוא נקווה שבשאר העולם זה יגיע מוקדם יותר.